גזר דין בתיק ת"פ 1631-07-11

1.      הנאשם, צעיר יליד 1991, ללא עבר פלילי (אף שמוגבל כניסה בהיבט פלילי לתקפה קצובה), תושב הרשות הפלסטינית יליד 1991, הורשע על פי הודאתו בעבירות של כניסה ושהייה בישראל שלא כדין, קבלת דבר במרמה, זיוף בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזוייף, התחזות לאחר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. זאת לאחר שבמהלך שנת 2011 רכש בעיר שכם מאדם אחר תעודת זהות ישראלית מזויפת תמורת 1,500 ש"ח במטרה לעבוד ולשהות בישראל שלא כדין תוך שהוא מעביר לאותו אחר את תמונתו, כך שנחזה להיות תושב מחנה הפליטים שועפט ירושלים.

בין החודשים מרץ-אפריל 2011 נכנס הנאשם שלא כדין לישראל, הגיע למוסך באזור התעשייה בעיר שדרות, והציג עצמו בפני בעל המוסך כתושב ישראל תוך שמשתמש בתעודת הזהות המזוייפת. בעל המוסך העסיק את הנאשם ואפשר לו ללון בעסקו.

ביום 28/6/11 בשעה 22:50 בעת שהמוסך היה פתוח, נכנסו שוטרים שהיו בסיור שגרתי למוסך על מנת לבדוק שהכל כשורה. הנאשם הציג עצמו לשוטרים כתושב ישראל והראה להם את תעודת הזהות המזויפת. השוטרים הבחינו כי מדובר בתעודת זהות מזוייפת עיכבו את הנאשם והביאוהו לתחנת המשטרה.

2.      ב"כ המאשימה טען כי מעשיו של הנאשם מעידים על תעוזה רבה וזלזול רב במערכת אכיפת החוק. אין מדובר במקרה של שהייה בלתי חוקית בלבד אלא בעבירות נלוות רבות, כך שיש להחריג את "הלכת פרג'ין". לאור הזמן הארוך יחסית ששהה הנאשם בארץ וחומרת העבירות בהן הורשע, עתר ב"כ המאשימה, תוך הפנייתי למספר גזרי דין בעניינים דומים, להטיל על הנאשם מאסר ארוך שלא יפחת משנה ומאסר על תנאי.

3.      ב"כ הנאשם טען כי פסקי הדין שהגיש ב"כ המאשימה אינם רלוונטיים למקרה זה מאחר ומאז שניתנו שונתה מדיניות הענישה. ב"כ הנאשם הדגיש כי במקרה דנן, כל העבירות שבוצעו נלוו לעבירת הכניסה לישראל שלא כדין ונועדו לאפשר לנאשם להתפרנס בישראל. הסנגור ציין כי לאביו של הנאשם יש אישור כניסה לישראל ואין מדובר באדם שיש לגביו איסור כניסה מטעמים בטחוניים ולכן עתר בנסיבות העניין להסתפק בימי מעצרו מיום 28/6/11 ובהטלת עונש מאסר מותנה.

4.      שקלתי את טענות ב"כ הצדדים לחומרא ולקולא כשלנגד עיני השיקולים הרלוונטיים כפי שנקבעו ברע"פ 3173/09 מוחמד פארג'ין נ' מדינת ישראל ושיש להביאם בחשבון עובר להחלטה מה יהיה גזר דינו של מי שנכנס לישראל שלא כחוק כאשר מבצע הוא עבירות נלוות בדומה לעבירות שביצע הנאשם, כאמור.

בין היתר נאמר שם,

" איזו היא הדרך שיבור לו בית המשפט בבואו להידרש לשאלת השוהים הבלתי חוקיים, והרי אין הוא חי בבועה או באולימפוס, וברי הצורך במאבק בכניסה ובשהייה הבלתי חוקית. אך מנגד נהיר לנו גם האידך גיסא- מצוקה, חיפוש פרנסה, במקרים רבים עבר נקי. מהו האיזון הנכון- ואיזון הוא שמו של היעד המשפטי."

ט"ז.     אמות מידה שנקבעו בפרשת אבו סאלם יפה כוחן, בחלקן, גם בעניינו; מחד גיסא שלא נתפוגג, כלשון בית המשפט שם, הסיכון הביטחוני, נוכח קיומו ואיומו הנמשך של הטרור, "שיקולי הרתעה- הרתעת היחיד והרתעת הרבים - עדיין שיקולים הם ממעלה עליונה". אך כל מקרה יידון לגופו, וכנאמר שם, "ככל שמעשהו של נאשם מקרב עצמו לליבתה של ההלכה - לסיכון בטחון הציבור כן נחמיר עם העבריין וניטה ליישם את מדיניות הענישה בחומרתה. וככל שמעשהו של הנאשם ירחק וילך מן הליבה, כן יקטן כוח המשיכה של מדיניות הענישה ויתחזק ממילא משקלם של טעמי הזכות".

י"ז.       בנידון דידן - שאלת הכניסה והשהייה הבלתי חוקיות - עומדים בצד החומרה שיקולים כגון האם נתגלה סיכון בטחוני באדם בו מדובר; האם נתלווה לשהייה הלא חוקית עבירות נוספות (כגון זיוף תעודות, התחזות וכדומה); האם מדובר ברצידיביסט (נמסר אומנם כי בפעם ראשונה של כניסה בלתי חוקית אין הרשויות מעמדיות ככלל לדין); מה אורך השהיה הבלתי חוקית; ובצד הזכות - האם ניתן להראות כי המעשה נובע ממצוקה אישית, כי שמטה לחמו שבור; גיל צעיר ועבר נקי הם שיקולי זכות ושיקולים אלה ראוי שיחנו את בתי המשפט בבואם לגזור את הדין..." (דברי כב' השופט רובינשטיין).

ועוד נקבע,

"ברי כי עבירות נלוות יאריכו את תקופת המאסר בהתאם לחומרתן, ולמשל במקרה של זיוף או התחזות אין כל מניעה מתחילה מהטלת מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, של חודשים ממושכים, וכן מאסר על תנאי וקנס. לגבי עבירות חוזרות ונשנות, ובודאי לגבי מי שמאסר על תנאי תלוי כנגדו, ניתן כמובן להחמיר יותר ולהפעיל את המאסר על תנאי בצורה מתאימה" .

יצוין כי בעניין דומה, נגזרו על צעיר יליד 86' שלחובתו הרשעה קודמת, חמישה חודשי מאסר לריצוי בפועל על ידי מותב זה בת"פ 40910-05-11.

5.      לצד שיקולי החומרא יש להביא בחשבון את משך השהייה, את העבירות הנלוות, את זיופה של תעודת הזהות ותמורה כספית ואת הצורך במיגור התופעה של כניסה לישראל ללא היתרים כדין. מנגד, לצד שיקולי החומרא, אין להתעלם מהודיית הנאשם, נטילת האחריות, גילו הצעיר, העדר עבר פלילי (אף שעל פי פלט משטרתי הוגדר כמנוע כניסה בהיבט פלילי), היות המאסר שיוטל על הנאשם מאסרו הראשון, תוך הנחה כי יהיה בו כדי להרתיעו לעתיד ונסיבותיו האישיות.

בהתחשב במכלול השיקולים לכאן ולכאן, הנני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.                  5 חודשי מאסר בפועל מיום המעצר - 28.6.2011.

2.                  5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום השחרור, שלא יעבור אחת העבירות בהן הורשע או סיוע או ניסיון לעבור אותן.

3.                  הנאשם יחתום על התחייבות בסך  20,000  ש"ח שלא יעבור תוך שנתיים מהיום העבירה בה הורשע, לא יחתום ייאסר לתקופה של  30 יום.